י וְאָֽנֹכִ֛י הֶֽעֱלֵ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָֽאוֹלֵ֨ךְ אֶתְכֶ֤ם בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אֶ֥רֶץ הָֽאֱמֹרִֽי׃ יא וָֽאָקִ֤ים מִבְּנֵיכֶם֙ לִנְבִיאִ֔ים וּמִבַּחֽוּרֵיכֶ֖ם לִנְזִרִ֑ים הַאַ֥ף אֵֽין־זֹ֛את בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהוָֽה׃ יב וַתַּשְׁק֥וּ אֶת־הַנְּזִרִ֖ים יָ֑יִן וְעַל־הַנְּבִיאִים֙ צִוִּיתֶ֣ם לֵאמֹ֔ר לֹ֖א תִּנָּֽבְאֽוּ׃
֍ ֍ ֍
(י) עתה מבאר הנביא כיצד עשה ה' כמה הכנות שתכליתם היתה להרחיק את ישראל מהעבירות הללו, וְאָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וכיון ששם ראו ישראל את מעשיהם הרעים של המצריים, והיו יכולים ללמוד מהם ולעשות כן בארץ ישראל, לכן לא הכניסם ה' מיד לארץ ישראל, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, עד שמתו כל יוצאי מצרים, ונכנסו לארץ ישראל אותם שנולדו במדבר ולא ראו את תועבות מצריים, אלא רק את חסדי ה', ועל ידי זה היו ראויים לָרֶשֶׁת אֶת אֶרֶץ הָאֱמֹרִי, ואת כל זה עשה ה' כדי שלא יהיה לישראל פיתוי להיטמא בחטאיהם של המצריים והאמוריים.
(יא) ובנוסף לכך עשה ה' הכנה לכך שלא יימשכו ישראל אחרי עבודה זרה, וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים, שהם דבוקים ברוח ה' בלא אמצעי, ועל ידי זה ידעו ישראל שה' משגיח עליהם בעצמו, ולא היו צריכים לדרוש אל המתים ועל האלילים כדי לדעת עתידות וכן עשה ה' הכנה לכך שלא יימשכו ישראל אחרי גילוי עריות, וּמִבַּחוּרֵיכֶם הקמתי לִנְזִרִים, שתכלית הנזירות היא לפרוש מהעריות, ולא רק שחטאו ישראל בעבירות אלו, הַאַף אֵין זֹאת – האם גם תבטלו את אותן הכנות שעשיתי כדי להרחיקכם מחטאים אלו, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה'.
(יב) ומבאר באיזו דרך ביטלו את ההכנות הללו, וַתַּשְׁקוּ אֶת הַנְּזִרִים יָיִן, כדי שלא יימצאו אנשים פרושים שילמדו את העם להתרחק מהעריות, וְעַל הַנְּבִיאִים צִוִּיתֶם לֵאמֹר לֹא תִּנָּבְאוּ, כדי שלא יימצא מי שידרוש את רוח הקודש בישראל, ולא יהיה מי שיזהיר שלא לעבוד עבודה זרה.
