יג מִ֤י יִתֵּ֨ן ׀ בִּשְׁא֬וֹל תַּצְפִּנֵ֗נִי תַּ֭סְתִּירֵנִי עַד־שׁ֣וּב אַפֶּ֑ךָ תָּ֤שִֽׁית לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃ יד אִם־יָמ֥וּת גֶּ֗בֶר הֲיִֽ֫חְיֶ֥ה כָּל־יְמֵ֣י צְבָאִ֣י אֲיַחֵ֑ל עַד־בּ֗֝וֹא חֲלִֽיפָתִֽי׃ טו תִּ֭קְרָא וְאָֽנֹכִ֣י אֶֽעֱנֶ֑ךָּ לְֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ תִכְסֹֽף׃ טז כִּֽי־עַ֭תָּה צְעָדַ֣י תִּסְפּ֑וֹר לֹֽא־תִ֝שְׁמֹ֗ר עַל־חַטָּאתִֽי׃ יז חָתֻ֣ם בִּצְר֣וֹר פִּשְׁעִ֑י וַ֝תִּטְפֹּ֗ל עַל־עֲוֹנִֽי׃
֍ ֍ ֍
(יג) מִי יִתֵּן והיתה האמת כן, שבִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִי – כאשר אמות ואבוא לשאול, תצפין אותי רק לפי שעה, ושם תַּסְתִּירֵנִי עַד שׁוּב אַפֶּךָ, תָּשִׁית לִי חֹק – תקבע לי גבול וזמן עד מתי אהיה בקבר, ולאחר מכן אקום לתחיה, וְתִזְכְּרֵנִי.
(יד) אך זהו דבר שלא יתכן, כי אִם יָמוּת גֶּבֶר, הֲיִחְיֶה – האם יתכן שיקום לתחיה, ואיך תאמר לי שכָּל יְמֵי צְבָאִי – כל זמן קיומי בעולם הזה, אֲיַחֵל ואחכה עַד בּוֹא חֲלִיפָתִי, כאשר יוחלף חיי במותי, שאז יבואו לי חיים חדשים.
(טו) והגם שבחיי העולם הזה קראתי לה' ולא ענני, כאשר זעקתי שאני מתייסר בחינם, אתה אומר לי שלאחר המוות תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ, וכאילו באותו זמן לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף, לפנות אלי בהשגחתך.
(טז) והרי דבר זה לא יתכן, והשכל מורה את ההיפך, כִּי עַתָּה, כשאני חי, את צְעָדַי תִּסְפּוֹר וכאילו תחפש לי מוקש להפילני בחינם, ולֹא תִשְׁמֹר עַל חַטָּאתִי – לא תמתין עד שאחטא, אלא תקדים לייסרני, וכאדם השונא את חבירו ומחפש עלילה כדי לייסרו, ואם כן איך אקווה שאחר כך תשוב להיות לי לאוהב, (יז) עד אשר חָתֻם בִּצְרוֹר פִּשְׁעִי – תצרור את פשעי בצרור ותחתמנו כדי שלא יימצאו ולא אענש עליהם, וַתִּטְפֹּל עַל עֲוֹנִי – תטוח את עוונותי בטיט כדי שלא יימצאו, ונמצא שעתה בעולם הזה אתה מקדים להעניש אותי קודם שחטאתי, ולאחר המוות הגם שכבר חטאתי, תטמין את עוונותי ולא תענישני כלל, וזהו דבר שאינו מסתבר כלל.
