משנה ד: חַטָּאת וְעוֹלָה וּסְתוּמָה וּמְפֹרֶשֶׁת, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָן, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּן, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא סְתוּמָה, וְהִיא מִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן:
משנה ד: שתי נשים, שהיתה האחת צריכה להביא גוזל אחד לחטאת, ועוד קן של חטאת ועולה, והשניה היתה צריכה להביא גוזל אחד לעולה ועוד קן של חטאת ועולה, וקנו יחד שלש קינים, קן אחת פירשו שיהיה גוזל אחד לחַטָּאת עבור הראשונה, וְגוזל אחד לעוֹלָה עבור השניה, וּסְתוּמָה – וקן אחת השאירו סתומה, שלא ביררו איזה גוזל לחטאת ואיזה לעולה, וּמְפֹרֶשֶׁת – וקן אחת ביררו מי לחטאת ומי לעולה, אך לא ביררו למי מביניהן יהיה כל אחד מהגוזלים, ובאופן זה היה הכהן צריך להקריב את החטאת עבור הראשונה, את העולה עבור השניה, ואת שני הקינים להקריב חציים לעולה וחציים לחטאת, על שם שתי הנשים, ועָשָׂה הכהן את כֻלָּן לְמַעְלָן, לשם עולה, מֶחֱצָה כָּשֵׁר, שהרי העולה המפורשת לשם אחת מהן הוקרבה כדינה, והעולה שבקן המפורשת [אף שלא פירשו עדיין לשם מי היא] גם כן הוקרבה כדינה, והעולה הסתומה נקבעה כעת לעולה על ידי הכהן, ואף היא כשרה, וּמֶחֱצָה פָּסוּל, שהרי היה צריך להקריב את שלשת הגוזלים הנותרים לחטאת, למטה, והקריבם לעולה. והוא הדין אם הקריב את כֻּלָּן לְמַטָּן, לשם חטאת, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל, וכטעם שהתבאר לגבי עולה.
הקריב הכהן חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, אנו חוששים שמא כל הגוזלים המפורשים הוקרבו שלא כדין, ולכן החטאת והעולה שהיו מפורשות לשתי הנשים, פסולות, שמא הוקרבה העולה למטה והחטאת למעלה, וכן הקן המפורשת פסולה, שמא הוקרבו הגוזלים היפך מדינם, ואֵין כָּשֵׁר אֶלָּא הקן הסְתוּמָה, שהיא תלויה בכהן, ובהקרבתם נקבעו הגוזלים זה לעולה וזה לחטאת, וְהִיא מִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן, כיון שקנו אותה שתיהן בשותפות, ויוצאות בה ידי חובה, אחת חטאת ואחת עולה [ומדובר שהגוזלים של הקן הסתומה לא התערבו, ולכן אין חשש שמא הוקרבו שניהם לעולה או שניהם לחטאת], ומביאות עוד שני קינים בשותפות, את הקן האחד יקריב הכהן בתנאי, שאותה שהוקרב עבורה חטאת יוקרב עבורה עתה עולה, וכן להיפך אצל השניה. ונמצא עתה שכל אחת יצאה ידי חובת הקן השלם שהיתה חייבת בו. והקן הנוסף יוקרב חטאת עבור המחוייבת חטאת, ועולה עבור המחויבת חטאת.
