משנה ג: חַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ, עָשָׂה כֻלָּן לְמַעְלָן, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. כֻּלָּן לְמַטָּן, מֱחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, שְׁתֵּיהֶן פָּסוּל, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, חַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָן וְעוֹלָה לְמַטָּן:
משנה ג: משנתנו מבארת עתה את הדין שהתבאר לעיל (פ"א מ"ב) לגבי חטאת ועולה שהתערבו זה בזה, ששנינו שם שכולם ימותו ואין להקריב מהם כלל, שמא יקריב את העולה למטה או את החטאת למעלה, ומשנתנו מבארת עתה את הדין באופן שהכהן לא נמלך, והקריבם: חַטָּאת לָזוֹ – גוזלי חטאת של אשה אחת, וְעוֹלָה לָזוֹ – וגוזלי עולה של אשה אחרת, שהתערבו זה בזה, עָשָׂה הכהן את כֻלָּן לְמַעְלָן, כעולה, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל, שהרי ודאי היו חציין עולה וחציין חטאת. הקריב הכהן את כֻּלָּן לְמַטָּן, כחטאת, מֱחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל, וכטעם שהתבאר.
הקריב הכהן חֶצְיָן לְמַעְלָן וְחֶצְיָן לְמַטָּן, שְׁתֵּיהֶן פְּסוּלוֹת מספק, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שמא החַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָן, וְעוֹלָה הוקרבה לְמַטָּן, שלא כדין.