כה הַזְּבָחִ֨ים וּמִנְחָ֜ה הִֽגַּשְׁתֶּם־לִ֧י בַמִּדְבָּ֛ר אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ כו וּנְשָׂאתֶ֗ם אֵ֚ת סִכּ֣וּת מַלְכְּכֶ֔ם וְאֵ֖ת כִּיּ֣וּן צַלְמֵיכֶ֑ם כּוֹכַב֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם לָכֶֽם׃ כז וְהִגְלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵהָ֣לְאָה לְדַמָּ֑שֶׂק אָמַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(כה) ומביא ראיה לדבריו מהזמן שהיו ישראל במדבר, הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר, אַרְבָּעִים שָׁנָה, בֵּית יִשְׂרָאֵל, והלא באותו זמן לא היו להם בהמות רבות ויינות לנסכים, ועיקר עבודת ה' שלהם היתה בעשיית משפט וצדקה.
(כו) חוזר עתה לענין הראשון, שמאחר ואינם חוזרים בתשובה יהיה להם יום ה' לחושך, כי ילכו בגולה, וּנְשָׂאתֶם איתכם לגלות אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם – הסוכות שעשו לעבודת המולך, וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם – ואת הצורות שאתם עושים שיהיו מכוונים לדמות העבודה זרה, כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם – ודמות אותה עבודה זרה דומה לצורת הכוכב שאתם מייחסים לו כוחות אלהיים, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.
(כז) ואחר שגלו לדמשק, ודבר זה לא היה קשה בעיניהם כל כך, כיון שהיו סמוכים לארץ ישראל, מוסיף ומתנבא, וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק, לארצות רחוקות יותר, אָמַר ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
