ז. שטרי חובות וכיוצא, וכן אגרות שכבר קראם, אסור לקרות בהם, ואפילו לעיין בהם אסור, והרי הם מוקצים דאסור לטלטלם. אבל אגרת שלא קראה עדיין ולא ידע מה כתוב בה, מותר לפותחה ע"י גוי ולעיין בה, דשמא יש בה דברים שהם צרכי הגוף, ואם יש בתוכה פתקאות של חשבונות, לא יעיין בהם כלל. ואגרת זו החדשה דאמרנו מותר לקרותה, היינו לעיין בה, אבל לא יוציא הדברים מפיו אם הם דברים של משא ומתן, ואחר שיקראנה פעם אחת שוב אסור לעיין בה פעם שנית, אלא יצניענה במקום אחר, דאז נעשית אצלו מוקצה. ונהגו שלא לקבל האגרת מיד הנכרי המביאה בשבת, אלא אומרים לו שיניחנה ע"ג קרקע או ע"ג השלחן, דחוששין שמא טרם שיעמוד הנכרי לפוש יטול הישראל האגרת מידו, ונמצא הישראל עושה הנחה, ואסור מד"ס אף בזה"ז שיש אומרים דאין לנו דין רה"ר, וכמ"ש הגאון ר"ז בש"ע סעיף כ"ח:
תפריט
תפריט
ראשון
י' אלול התשפ"ו
