ח. מי שרוצה לזמן אורחים לסעודה בשבת, וכותב שמותם מע"ש למזכרת כדי שלא ישכח לקראם בשבת, וכן אבי הבן או החתן שמזמן אוהביו וקרוביו לעליית ס"ת בשבת וכותב שמותם מע"ש, אסור לבעל הסעודה עצמו או אבי הבן והחתן לקרות בכתב זה בשבת, דגזרו חז"ל שמא ימחוק שם אחד מן הקרואים אשר ניחם עליו שאינו רוצה לקראו, וגם גזרה שמא יקרא בשטרי הדיוטות, אבל השמש מותר לאחוז ולעיין בכתב הרשימה של שמות האנשים ההם כדי לקראם, דאין שייך בו גזרה שמא ימחוק, ואף על גב דאית ביה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, אפ"ה נהגו העולם היתר בזה, שהשמש קורא מתוך הכתב הזה שמות המזומנים דחשיב צרכי מצוה, ולא גזרו בזה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות. מיהו אחר שהשלים השמש מלאכתו וקרא בה המזומנים אסור לו לקרות ולעיין בו עוד בשבת. וכן מה שנהגו שהשמש קורא בבית הכנסת כתב הכרזה של הסכמות ותקוני העיר, שמכריזין הב"ד ופרנסי הקהל, משום דצרכי רבים חשיבי צרכי מצוה, ואחר הכרזה לא יקראו ויעיינו בהם עוד בו ביום: