יב לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֤ית אֱדוֹם֙ וְכָל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְהוָ֖ה עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת׃ יג הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכָל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה׃ יד וְשַׁבְתִּי֮ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָֽטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָֽכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם׃ טו וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּֽתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
֍ ֍ ֍
(יב) ולאחר מלחמת גוג ומגוג, שייהרגו רוב בני אדום במלחמה, לְמַעַן יִירְשׁוּ ישראל ומלך המשיח בראשם אֶת שְׁאֵרִית אֱדוֹם – מה שישאר ממלכות אדום, וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם, כי אותם שישארו יכירו במלכות ה' ויאמינו בו, והם יהיו ירושה למשיח ולישראל, נְאֻם ה' עֹשֶׂה זֹּאת.
(יג) הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה', בזמן הגאולה השלימה, שאז יתרבו מאד התבואה והפירות, וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, כי קציר התבואה ימשך זמן רב כל כך, עד שבסיומו כבר יתחילו לחרוש שוב את האדמה, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים ידרכם זמן רב, מחמת ריבויים, עד שיגש בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע, וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, מדבש הפירות, וְכָל הַגְּבָעוֹת, ששם ירעו הבקר והצאן, תִּתְמוֹגַגְנָה מרוב חלב.
(יד) וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, שישובו למדרגתם הראשונה, העליונה, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת [-שהיו שוממות], וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם, וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם.
(טו) וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם, שיהיו ישראל כעץ הנטוע במקומו, שאינו נעקר מאדמתו, וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, כי לא יגלו עוד ממקומם לעולם, אָמַר ה' אֱלֹהֶיךָ:
