ז) ויראה לי, שאף על פי שאין כל הפסולין האלו [של רובע ונרבע, מוקצה, נעבד, ובעל חיים שהרג את הנפש] ראויין למזבח לקרבן, מהטעמים שהתבארו, אם עבר והקריבן אינו לוקה מן התורה, לפי שלא נתפרשה אזהרתן בתורה. אבל אתנן זונה ומחיר כלב שלהלן יבוארו גדרי דיניהם, אסורין לגבי המזבח, והמקריב אחד מהן, או אפילו שניהן כאחד, לוקה אחת, שנאמר 'לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב'. ומפני מה לוקה אחת על שניהן, מפני שנאמרו בלאו אחד.
ח) מצות עשה להקריב את כל הקרבנות רק מיום השמיני ללידתן והלאה, שנאמר 'והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה'. וכל שבעת הימים הללו נקרא 'מחוסר זמן'. ואף על פי שמחוסר זמן פסול, אם עבר והקריבו אינו לוקה, מפני שהוא לאו הבא מכלל עשה – איסור לא תעשה הנלמד מתוך מצוות עשה [שמכך שציוותה התורה להקריב את הקרבנות מיום השמיני והלאה, אנו לומדים שאין להקריבם קודם לכן, אך אין לוקים על איסור הנלמד מתוך מצוות עשה], ולא נרצה הקרבן.
