משנה י: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁבוּעַ אֶחָד בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן. קִבְּלָה הֵימֶנּוּ שֶׁבַע שָׁנִים בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, אֵין הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן:
הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, ואמר לו שנותנו לו לְשָׁבוּעַ אֶחָד [-לשבע שנות שמיטה] בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, השנה הַשְּׁבִיעִית גם היא מִן הַמִּנְיָן, ועליו לשלם לו גם עליה, ואינו יכול לנכות לו את דמיה, אף על פי שיש בה פחות פירות משאר השנים, כיון שאמר לו מחיר כללי על כל השנים יחד. אבל אם קִבְּלָה הֵימֶנּוּ לשֶׁבַע שָׁנִים בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, הרי שפירט לו שעל כל שנה ישלם לו מאה זוז, אֵין הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן, ואינו צריך לשלם לו עליה.
