ה) [המשך מומים השייכים בבהמה בלבד], בהמה בעלת חמש רגלים, או שאין לה אלא שלש רגלים. אם היתה אחת מרגליו וידיו פרסתה עגולה כשל חמור, אף על פי שהיא סדוקה ופרוסה, מכל מקום אם היתה ידו או רגלו קלוטה [-עגולה] כשל חמור, פסול, וזהו 'קלוט' האמור בתורה. אם נגממו טלפיה – נחתכו כפות הרגלים, וזכרותן – והעצם שבתוכן עמהן, אף על פי שנשאר מזכרותן מעט קרוב לבשר, פסול.
ו) כל מום משלשה ושבעים מום המנויין בבהמה, פוסלין אותה מן הקרבן. ואם נפל אחד מהם בבהמה תמימה שהיא קדש, תפדה, ותצא לחולין. חוץ מזקן, וחולה, ומזוהם, שאף על פי שאינו כשר לקרבן, אינו נפדה, אלא יהי קיים, ורועה עד שיולד בו מום אחר קבוע משאר המומין, ויפדה. וכן בהמת קדשים שנולד בה מום עובר, אינה קריבה ולא נפדית.
