יח. אף על פי שהרהור בעסקיו מותר, יש הרהור דאסור מדינא, כגון שמהלך בשבת בשדהו, או במקום של עסק מלאכה שעושין שם פועלין שלו בחול, כדי לראות מה צריכה שדהו או מקום המלאכה אחר השבת, ואף על פי ששם אינו מדבר כלום בו ביום אלא רק מחשב בלבו, הרי זה אסור מדינא, יען כיון שעושה מעשה ההליכה בשבת למקום שאין לו צורך בו ביום השבת, ניכר הדבר שהולך לראות להזמין בדעתו דבר שאסור לעשותו בשבת, דאל"כ מה צורך יש לו בהליכתו שם בו ביום. וכן ה"ה אם מטייל בעיר במקום דשכיחי שם סוסים וחמורים, או במקום ספינות או קרונות, לראות איזה סוס או קרון או ספינה הערבים לו, כדי לשכרם למחר דמנכרא מלתא דבעבור זאת הלך לטייל שם, דבלא"ה לא היה הולך לטייל שם, דגם בכה"ג איכא איסורא, אף על פי שאינו מדבר ואינו עושה בו ביום דבר האסור לו, וכן כל כיוצא בזה: