ח וַיֹּֽאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הַגִּידָה־נָּ֣א לָ֔נוּ בַּֽאֲשֶׁ֛ר לְמִי־הָֽרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ מַה־מְּלַאכְתְּךָ֙ וּמֵאַ֣יִן תָּב֔וֹא מָ֣ה אַרְצֶ֔ךָ וְאֵֽי־מִזֶּ֥ה עַ֖ם אָֽתָּה׃ ט וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם עִבְרִ֣י אָנֹ֑כִי וְאֶת־יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֲנִ֣י יָרֵ֔א אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הַיַּבָּשָֽׁה׃ י וַיִּֽירְא֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ יִרְאָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיֹּֽאמְר֥וּ אֵלָ֖יו מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑יתָ כִּֽי־יָדְע֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּֽי־מִלִּפְנֵ֤י יְהוָה֙ ה֣וּא בֹרֵ֔חַ כִּ֥י הִגִּ֖יד לָהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(ח) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו נוסעי האניה, הַגִּידָה נָּא לָנוּ אם אתה החוטא שמחמתו באה הרעה הזו, ואם אינך החוטא אלא רק יודע את סיבת הדבר, אמור לנו בַּאֲשֶׁר לְמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ – בגלל מי באה עלינו הרעה. וכיון שהיו עובדי אלילים ומאמינים בהבליהם, היו סבורים שהשר של הים שונא בעלי מלאכה מסוימים, ומקומות מסוימים, וארצות ועמים מסוימים, לכן שאלוהו, מַה מְּלַאכְתְּךָ, וּמֵאַיִן תָּבוֹא, מָה אַרְצֶךָ, וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה, שמא אחד מהדברים הללו גורם לכעסו, ומחמת כן אנו מסתכנים.
(ט) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יונה, עִבְרִי אָנֹכִי, ובזה השיב על כל שאלותיהם האחרונות, כי עם ישראל שוכן לחוף ימים, ואין הים מתנגד למקומו, לעמו או לארצו, ועל שאלתם מה מלאכתך השיב להם וְאֶת ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא, שאני נביא הדבק בה', ואין הים מתנגד אלי, כי אדרבה, אני עובד את ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה, והוא מושל על כל העולם וגם על הים. והוסיף ואמר להם את האמת, שהסערה באה בגללו, מחמת שהוא בורח מלפני ה'.
(י) וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה, יותר מהיראה שייראו קודם לכן מפני המוות, כי עתה יראו מלפני ה' יראת מעולה וחשובה יותר, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, מַה זֹּאת עָשִׂיתָ דבר רע שכזה, לברוח מלפני ה', כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי ה' הוּא בֹרֵחַ, כִּי הִגִּיד לָהֶם.
