יא וַיֹּֽאמְר֤וּ אֵלָיו֙ מַה־נַּ֣עֲשֶׂה לָּ֔ךְ וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעָלֵ֑ינוּ כִּ֥י הַיָּ֖ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵֽר׃ יב וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם שָׂא֨וּנִי֙ וַֽהֲטִילֻ֣נִי אֶל־הַיָּ֔ם וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם כִּ֚י יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי כִּ֣י בְשֶׁלִּ֔י הַסַּ֧עַר הַגָּד֛וֹל הַזֶּ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃ יג וַיַּחְתְּר֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים לְהָשִׁ֛יב אֶל־הַיַּבָּשָׁ֖ה וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ כִּ֣י הַיָּ֔ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵ֖ר עֲלֵיהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(יא) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו האנשים, מַה נַּעֲשֶׂה לָּךְ, שמא נחזיר אותך לארץ ישראל, או שתחזור בתשובה ותקבל עליך ללכת לנינוה ולעשות את ציווי ה', ונוליך אותך לשם באניה, וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ, כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר.
(יב) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יונה, אין אני רוצה לשוב לארץ ישראל, וגם לא שתסיעו אותי לנינוה, וכיון שכך אין הסערה באה להשיב אותי לארצי או לנינוה, אלא באה הסערה כעונש על העבר, שברחתי מלפני ה', ולכן שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם, וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם, כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם, ואין זה עונש עליכם.
(יג) נוסעי האניה רצו לבדוק אם דבריו נכונים, ואכן אין רצון ה' להחזירו לארץ ישראל, וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב את האניה עם יונה אֶל הַיַּבָּשָׁה, ליפו, וְלֹא יָכֹלוּ, כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם, מאחר ויונה לא שב בתשובה ולא רצה ללכת אל נינוה, ולא שקטה הסערה.