ז. אסור לטלטל בהמה וחיה ועוף אפילו לצורך גופן או מקומן, מפני שאין ראויים בשבת כשהם חיים, ולכן אפילו עוף שראוי לצחק בו התינוק כשבוכה, אסור לטלטלו, ואעפ"כ מותר לכפות הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו בו, ואין בזה משום מבטל כלי מהיכנו אפילו שעה אחת, לפי שבידו להפריחם מיד כשעלו עליו שלא יעמדו עליו אפילו רגע, ואחר שירדו מעליו מותר לטלטלו. מיהו אם היו האפרוחים עליו כל משך בין השמשות, אסור לטלטלו כל היום אף לאחר שירדו, דמתוך שהוקצה הסל ונעשה בסיס לדבר האסור, הוקצה לכל היום כולו. ובסה"ק מקבציאל העליתי בס"ד דכל זה דוקא בסל המיוחד להם מדעת בעה"ב, אבל אם נזדמן שעלו ביה"ש מאליהם על כלי או חפץ אחר שלא מדעת בעלים, לא נאסר אותו הכלי, ולא עוד אלא אפילו אם אדם אחד הניחם שם במתכוין, לא נאסר, דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו כיון שעשה שלא מדעת בעלים, וכאשר נכתוב לקמן בענין המניח מעות על הכר. וצריך להזהיר את העם בכלי המיוחד לעוף, שקורין בערבי קפ"ץ, דאסור לטלטלו: