יג רְתֹ֧ם הַמֶּרְכָּבָ֛ה לָרֶ֖כֶשׁ יוֹשֶׁ֣בֶת לָכִ֑ישׁ רֵאשִׁ֨ית חַטָּ֥את הִיא֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן כִּי־בָ֥ךְ נִמְצְא֖וּ פִּשְׁעֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ יד לָכֵן֙ תִּתְּנִ֣י שִׁלּוּחִ֔ים עַ֖ל מוֹרֶ֣שֶׁת גַּ֑ת בָּתֵּ֤י אַכְזִיב֙ לְאַכְזָ֔ב לְמַלְכֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
֍ ֍ ֍
(יג) רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ – את מרכבת עצי הרתמים תאסור לרכש, שהיא בהמה הקלה ברגליה, כי תצטרכו לברוח במהרה מפני האויב, יוֹשֶׁבֶת לָכִישׁ, שעיר זו היתה רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לְבַת צִיּוֹן, ששם התחילו לעבוד עבודה זרה [שהרי כאשר התחיל אמציה מלך יהודה לעבוד עבודה זרה, ומרדו בו אנשי ירושלים, ברח ללכיש (דברי הימים ב' פכ"ה פכ"ז)], כִּי בָךְ [-בעיר לכיש שבמלכות יהודה], נִמְצְאוּ פִּשְׁעֵי מלכות יִשְׂרָאֵל, כי העבודה זרה שהיתה פשע של מלכות ישראל, החלה להמצא בלכיש שביהודה. [ה'מרכבה' האמורה כאן רומזת גם היא לעבודה זרה, כי עיקר עבודתם היתה לשמש, והיו מייחדים לכך מרכבות וסוסים ויוצאים לקראתה בבוקר [כמתואר במעשי יאשיהו מלך יהודה (מלכים ב' פכ"ג פי"א) 'וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ וגו' וְאֶת מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ'], והיו משתמשים למרכבות אלו בעצי רתמים, שהם מחזיקים את חום האש זמן רב, ומרמזים בכך על כח השמש והאש, ומתנבא עתה שבמרכבות אלו בעצמם יצטרכו להמלט מהאויבים].
(יד) וממשיך בדבריו אל מלכות יהודה, לָכֵן, כעונש על חטאייך, תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים – תצטרכי לתת במתנה, עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת – כדי לשמור בידייך את העיר מורישה, המגינה על העיר גת [כי העיר גת היתה ללא חומה, ומורישה המוקפת חומה הגנה על גת], את בָּתֵּי העיר אַכְזִיב, לְאַכְזָב – לאיש כזב, לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, כי באותו זמן נלחמו פלישתים במלכות יהודה ורצו לכבוש את מורישה, ובא פקח בן רמליהו מלך ישראל גם הוא להלחם במלכות יהודה, וכדי שיוכלו להציל את מורישה מיד הפלישתים הוצרכו לתת למלך ישראל את העיר אכזיב, בתמורה לכך שלא ילחם בהם, ויוכלו להילחם בפלישתים ולהגן על מורישה.
