יב) אף על פי שכל הקרבנות כשרין מיום השמיני והלאה ללידתם, אין מקריבין לכתחלה אלא מיום שלשים והלאה, חוץ מן הבכור ומן הפסח ומן המעשר, שאם רצה להקריבן בשמיני, אפילו לכתחילה, מקריב.
יג) לא רק הימים נמנים לקרבנות, אלא אף את השעות מונין לקדשים, ואם הוסיפו שעה אחת או פחתו שעה, פסולין. כיצד, קרבן שמצותו להיות בן שנה, אם הוסיף על השנה שעה אחת, כגון שנולד בשעה ראשונה ביום, ועתה שעה שניה בשנה השניה, נפסל. אפילו היה בן שנה בשעת שחיטה, והוסיף על השנה בשעת זריקה, נפסל, עד שיהיה בן שנה עד שעת זריקה, וכן בכל הזבחים.
