ט יִ֭גְזְלוּ מִשֹּׁ֣ד יָת֑וֹם וְֽעַל־עָנִ֥י יַחְבֹּֽלוּ׃ י עָר֣וֹם הִ֭לְּכוּ בְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וּ֝רְעֵבִ֗ים נָ֣שְׂאוּ עֹֽמֶר׃ יא בֵּין־שֽׁוּרֹתָ֥ם יַצְהִ֑ירוּ יְקָבִ֥ים דָּֽ֝רְכ֗וּ וַיִּצְמָֽאוּ׃
֍ ֍ ֍
(ט) ומי הם אותם פועלים העושים את מלאכתו של הרשע, יִגְזְלוּ מִשֹּׁד יָתוֹם – יתומים קטנים שגזל אותם הרשע מִשְּׁדֵי אמותיהם, וְעַל עָנִי יַחְבֹּלוּ – ועניים שהיו חייבים ממון לרשע, ונטל אותם כעבדים תמורת חובות אלו.
(י) ואותם יתומים ועניים הנכבשים ביד הרשע לעבוד בשדותיו, עָרוֹם הִלְּכוּ בְּלִי לְבוּשׁ, וּרְעֵבִים נָשְׂאוּ עֹמֶר – והם נושאים את עומרי התבואה של הרשע בעודם רעבים, כיון שאינו מניח להם לאכול מפרי עבודתם.
(יא) בֵּין שׁוּרֹתָם יַצְהִירוּ – וגם כאשר בין שורות עצי הזית ידרכו פועלים אלו את הזיתים לשמן [המכונה 'יצהר'], יְקָבִים דָּרְכוּ – וגם כשהם דורכים את ענביו ליין ביקב, וַיִּצְמָאוּ, כי אינו נותן להם להנות מפרי עמלם, אלא נוטל הכל לעצמו
