משנה ה: בֶּגֶד שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, נִכְנָס וּמְכַבְּסוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. נִטְמָא חוּץ לַקְּלָעִים, קוֹרְעוֹ, וְנִכְנָס וּמְכַבְּסוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. כְּלִי חֶרֶס שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, נִכְנָס וְשׁוֹבְרוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. נִטְמָא חוּץ לַקְּלָעִים, נוֹקְבוֹ, וְנִכְנָס וְשׁוֹבְרוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ:
משנה ה: בֶּגֶד שהוזה עליו דם חטאת, הטעון כיבוס, שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים קודם שכובס, נִכְנָס וּמְכַבְּסוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. ואם נִטְמָא הבגד בהיותו חוּץ לַקְּלָעִים, ואסור להכניס דבר טמא לעזרה, קוֹרְעוֹ כדי שיטהר מטומאתו [שאין טומאה שייכת אלא בכלי או בגד שלמים], וְנִכְנָס עם הבגד וּמְכַבְּסוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. כְּלִי חֶרֶס שהוזה עליו דם חטאת, שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, נִכְנָס עם הכלי וְשׁוֹבְרוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. נִטְמָא הכלי חוּץ לַקְּלָעִים, נוֹקְבוֹ כדי שתפקע ממנו הטומאה, וְנִכְנָס עם הכלי, וְשׁוֹבְרוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ:
