ו אַל־תַּטִּ֖פוּ יַטִּיפ֑וּן לֹֽא־יַטִּ֣פוּ לָאֵ֔לֶּה לֹ֥א יִסַּ֖ג כְּלִמּֽוֹת׃ ז הֶֽאָמ֣וּר בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הֲקָצַר֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה אִם־אֵ֖לֶּה מַֽעֲלָלָ֑יו הֲל֤וֹא דְבָרַי֙ יֵיטִ֔יבוּ עִ֖ם הַיָּשָׁ֥ר הֹלֵֽךְ׃
֍ ֍ ֍
(ו) עתה מוכיח הנביא את ישראל על כך שאינם רוצים לשמוע את תוכחות הנביאים, ואומרים הם לנביאים, אַל תַּטִּפוּ יַטִּיפוּן – אל תתנבאו ותאמרו את הדברים שאתם רגילים להתנבא ולומר, והיינו דברי תוכחות ונבואות על הרעה העתידה לבוא מחמת החטאים, ומוסיפים ואומרים, לֹא יַטִּפוּ לָאֵלֶּה – אל תתנבאו נבואות כאלו, אשר לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת – הכלימה שבהם לא תיסוג לאחור, כלומר, נבואות שבהם מכלים הנביא את האנשים על מעשיהם המגונים, וכלימה זו לא תסוג לאחור לעולם, אלא תשאר להם חרפת עולם.
(ז) וטענות אלו [למנוע מהנביאים להתנבא], הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב – הם הדברים שבית יעקב רגילים לומר ולטעון כנגד הנביאים. ועוד רגילים הם לומר לנביאים, הֲקָצַר רוּחַ ה' – וכי איכפת לה' ממעשיהם הרעים של בני האדם, כד שכביכול קצרה רוחו מלסובלם, ומחמת כן יגזור על העם גזירות רעות ופורעניות, ואם אין רוחו קצרה, אִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו – האם אלה הם דרכי ה', להרע לבריותיו, והרי כל דרכי ה' הם טוב וחסד ורחמים. ועל טענות אלו משיב הנביא לעם בשם ה', מדוע תתלוננו על דברי ותראו אותם כנבואות לרעה, והֲלוֹא דְבָרַי יֵיטִיבוּ עִם הַיָּשָׁר הֹלֵךְ – מי שהולך ביושר ותום ומקיים רצון ה', רואה בנבואות אלו דברים טובים, וישמח בהם, כי הם מראים שה' משגיח על כל דרכי בני האדם ויודע את כל מעשיהם, ומתוך כך שמח הצדיק ויודע שכמו כן יקבל הוא את שכרו לעתיד לבוא, על פי פעלו.
