פרק ה א וְאַתָּ֞ה בֵּֽית־לֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָֽאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם׃ ב לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַד־עֵ֥ת יֽוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ג וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
֍ ֍ ֍
פרק ה (א) מתאר עתה הנביא את זמן הגאולה העתידה, ובה יתגברו תחילה עשרת השבטים ויעשו חיל, וימלוך עליהם משיח בן יוסף, ואחר כך יקום משיח בן דוד ויקבלו כל ישראל עליהם את מלכותו, ואז יתקיים חזון אחרית הימים שכל העמים יכירו במלכות ה' ויחדלו המלחמות. ועל כך אומר, וְאַתָּה, בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה, שמשם יצאה משפחת דוד, ומשם צמחה מלכותו, צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה – עדיין קטן וחלש אתה, יחד עם אלפי יהודה אשר איתך, מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל – מכדי שכבר עתה יהיה ממך מלך המשיח, שימלוך על ישראל, וּמוֹצָאֹתָיו – ושתהיה מלכותו חזקה וגדולה כמו אבותיו שהוא יצא מהם, שהם דוד ושלמה, שמלכו מִקֶּדֶם, מִימֵי עוֹלָם, כי באותו זמן יהיו שבט יהודה עדיין מעטים ודלים.
(ב) לָכֵן, יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה, כלומר, בכל זמן ה'לידה' של הגאולה העתידה, והיינו כל זמן שיימשך קיבוץ הגלויות של כל ישראל מכל העולם, וְיֶתֶר אֶחָיו – עד העת שגם שאר אחיו של שבט יהודה יְשׁוּבוּן לארצם, עד אותו הזמן יהיו שבט יהודה עַל – סמוכים וטפלים לבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שהם עשרת השבטים, כי עדיין לא תהיה המלכות של בית יהודה.
(ג) אבל לאחר זמן יעמוד משיח בן דוד מבית לחם אפרתה, משבט יהודה ומצאצאי דוד המלך, וְעָמַד – ויתגבר על כל האומות, וְרָעָה את ישראל, והתגברותו על האומות תהיה בְּעֹז ה' – בכח שיתן לו ה', ומה שירעה את ישראל יהיה בִּגְאוֹן [-בקדושת] שֵׁם ה' אֱלֹהָיו, וְיָשָׁבוּ במנוחה, כי לא תהיינה עוד מלחמות, כִּי עַתָּה יִגְדַּל שמו וכבודו עַד אַפְסֵי אָרֶץ – לכל קצוות העולם.
