תורה / עונש הפורש ממנה
"עץ חיים היא למחזיקים בה", כי צריך האדם לקבוע בלבו, וידמה בדעתו, כי אילו היה טובע בנחל שוטף, ורואה לפניו בנהר אילן חזק, ודאי יאמץ כח להתאחז ולהתדבק עצמו בו בכל כחו, ולא ירפה ידיו הימנו אפילו רגע אחד, אחר שרק בזה תלוי עתה כל חיותו, מי פתי ולא יבין שאם יתעצל חס ושלום אף רגע אחד וירפה ידיו מהתאחז בו, יטבע תיכף. כן התורה הקדושה נקראת 'עץ חיים', אילנא דחיי, שרק אותו העת שהאדם אחוז באהבתה, ועוסק, ומהגה בה בקביעות, אז הוא חי החיים האמיתיים העליונים, קשור ודבוק כביכול בחי העולמים יתברך שמו, דקודשא בריך הוא ואורייתא חד. ואם חס ושלום יזניח תלמודו, ופורש מקביעות העסק בה לעסוק בהבלי העולם והנאותיו, הוא נפסק ונכרת מהחיים העליונים, וטובע עצמו במים הזדונים, רחמנא ליצלן. (נפש החיים, שער ד, לג)
