ב. המבשל בשבת במזיד או שעשה שאר מלאכות במזיד, דאמרינן אסור למבשל לעולם ומותר לאחרים במ"ש מיד, כתב מור"ם בהגה"ה ביו"ד סוף סי' ק"ב דאם נתערב הרי זה מתבטל, ולא אמרינן דחשיב דבר שיש לו מתירים ולא בטיל משום דמותר לאחרים אחר שבת, אלא כיון דלזה אסור לעולם לא חשיב דבר שיש לו מתירין, ומתבטל, וכתב הגאון כו"ף ז"ל שם דזה דוקא למבשל, אבל לאחרים אפילו אם נתבטל אינו בטל דחשיב לדידהו דבר שיש לו מתירין, וכ"כ חו"ד ז"ל שם דכונת הרמ"א ז"ל כן הוא, ועמ"ש בשפ"ד שם. מיהו הגאון מג"א כאן בסי' שי"ח סק"ב כתב דגם למבשל אסור בו ביום גם אם נתבטל, ועיין לאחרונים מה שפלפלו בדין זה הכא והתם ביו"ד יע"ש, והנה אנא עבדא הבאתי דין בסה"ק רב פעלים, וכתבתי בס"ד שזה ענין הוא דומה בדומה לפלוגתא דפר"ח ז"ל עם רבני אשכנז במעשה הקצב ששחט שבע בהמות בביתו וכו' כנז' בספר בית הלל יו"ד סי' ק"י ופר"ח בק"א יע"ש, ועיין להגאון תו"ש בקונטריס בכור שורו בחדושי חולין שהביא פלוגתא הנז' ומ"ש ע"ש, וא"כ בנ"ד לסברת הגאונים דאסרו השני חצאין שבחנות ושבבית משום דלא להוי תרתי דסתרי, גם כאן צריך להורות כמ"ש מג"א ז"ל לאסור גם למבשל בנתבטל בו ביום, אבל לפר"ח ודעמיה יש להורות כסברת מור"ם ז"ל דלאחרים אסור בנתבטל, ולמבשל מותר, ואחר אשר פלפלתי בענין זה שם בס"ד העלתי דהלכה דבנ"ד גם הפר"ח ודעמיה יודו דאסרינן בנתבטל גם לדידיה, משום דמחזי כחוכא טפי ומלתא דתמיהה, איך למי שעשה האיסור יהיה מותר ולאחרים יהיה אסור, ועוד כתבתי שם מ"ש בזבחים דף ס"ג דלא יהא טפל חמור מן העיקר, ונראה שם שד"ז מוסכם להלכה, וכן כאן אם לאחרים אסור ולמבשל מותר נמצא טפל חמור מן העיקר, ועוד הבאתי שם מ"ש הרב פר"ח בכללי הש"ס בסי' ק"י בסוף אות ג' וז"ל ה"מ היכא דלא מנכרא מלתא כגון ספק יממא ספק לילה, אבל במידי דאיתיה קמן, מחזו מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא ולא שרינן, כדאיתא בפ' כ"מ ובס"פ הדר עכ"ל ע"ש, ולכן ראוי להורות כמ"ש המג"א לאסור גם בנתבטל גם לדידיה והיינו כותיה ולא מטעמיה:
תפריט
תפריט
רביעי
ו' אלול התשפ"ו
