טו. כל זה אינו אלא בהיכא דהמלח מועיל לאותו דבר הנמלח לשנות טבעו, הן להפיג מרירותו, הן להפיג חמיצותו, ולכן אף על פי שאין דרך לכבוש אותו דבר אמרינן דאסור למלוח ולהניח, אבל דבר שאין דרך לעשות ממנו כבשין וגם אין המלח משנה טבעו מותר למלוח ולהניח לפניו, ולכן ביצים מותר למלוח ולהניח לפניו מפני דהבצים אין דרך לעשות מהם כבשין, וגם אין המלח משנה טבעם אלא רק נותן בהם טעם קצת. וכן ה"ה אם שכחו מע"ש ליתן מלח בתבשיל, מותר ליתן המלח בשבת בקערה אחר שנצטנן מעט שאין היס"ב, דאז אין חשש בישול בזה אפילו לדעת הרמ"א ז"ל שכתבנו לעיל, והא דכתבנו דשרי בביצים ותבשיל למלוח ולהניח לפניו, היינו דוקא לאכול באותה סעודה אבל לאכול לסעודה אחרת אפילו לאוכלה בו ביום אסור, וכמ"ש רוב הפוסקים ז"ל אף על גב דהרב אליה רבא מתיר בזה, מיהו לדעת הט"ז ז"ל בסוף סע"ק ה' אם יש איזה צד לומר דטוב לו שימלח עכשיו ממה שימלח אח"כ, כגון שעתה הוא קצת חם ויקבל המלח טפי אין לאסור יע"ש, ואין לסמוך על זה אלא לצורך גדול וכמ"ש הגאון ר"ז ז"ל:
תפריט
תפריט
רביעי
ו' אלול התשפ"ו
