יח) השור הקרב לעולה, שהוא גדול וכבד יותר, מוליכין אותו ארבעה ועשרים כהנים, הראשון מוליך את הראש, והשני והשלישי מוליכין את הרגל של ימין. והרביעי והחמישי מוליכין את העוקץ [-חלק הזנב]. והששי והשביעי מוליכין את הרגל של שמאל. והשמיני מוליך את החזה. והגרה, מוליכין אותה שלשה, והם תשיעי ועשירי ואחד עשר. ומוליכין שתי הידים בשנים. ושתי הדפנות בשנים. והקרבים והסולת והיין בשלשה שלשה – שלשה לקרבים, שלשה לסולת ושלשה ליין, הרי ארבעה ועשרים.
יט) ואם תשאל, למה לא יחלקו האבר הגדול של שור לחלקים, ולא יצטרכו לישא אותו שנים יחד, זהו לפי שנאמר 'ונתח אותה לנתחיה', ולא שינתח את נתחיה לנתחים. במה דברים אמורים בעולות הצבור, אבל עולות היחיד, אם רצו להוליך נתחיה בפחות מאלו, או ביותר מאלו, מוליכין.
