א) חומר – חומרה מיוחדת יש בחטאת הבהמה, יותר משאר קדשי קדשים, שדם חטאת הבהמה שניתז מן הכלי שקבל בו הדם קודם הזיה על הבגד, ונמצא שבלוע דם הקרבן בבגד, ואסור להוציאו מן העזרה, טעון הבגד כיבוס במים בעזרה, שנאמר 'ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדוש'.
ב) אחד הבגד, ואחד העור הרך, ואחד השק, כל אלו טעונין כיבוס. אבל העור הקשה הרי הוא כעץ, שאינו בולע, וגורד הדם מעליו. ואחד דם חטאת הנאכלת, או דם חטאת הנשרפת, אבל לא דם חטאת העוף, שנאמר בתחילת פרשה זו 'תשחט החטאת', בנשחטת הכתוב מדבר, והיינו בהמה, ולא בנמלקת, שהיא חטאת העוף.
