יא) כלי חרש שנתבשלה בו החטאת הנאכלת, טעון שבירה בעזרה. וכלי מתכות שנתבשלה בו, טעון מריקה ושטיפה במים קרים בעזרה, שנאמר 'וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר'. ואף על פי שלא נאמר כאן 'במקום קדוש', הרי דינן כדין הכיבוס, מה כיבוס הבגד בקדש, אף שבירת כלי חרס ושטיפת כלי מתכות ומריקתו נעשים בקדש. ואחד כלי שבישל בו, או כלי שהערה לתוכו רותח, בשניהם הדין כן.
יב) 'מריקה' היינו בחמין, ו'שטיפה' היינו בצונן. ונאמר 'במים', ללמד שלא יעשה זאת לא ביין ולא במזג ולא בשאר משקין. והמריקה והשטיפה נעשים כמריקת הכוס ושטיפתו. והשפוד והאסכלה שתשמישם על ידי האש ממש, מגעילן במים חמים הנמצאים על גבי האש, ואחר כך מדיחן.
