משנה ד: שְׁלשָׁה זֵיתִים, וּבָהֶן שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה שְׁמָנִים. הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל. זֶה רִאשׁוֹן. טָעַן בַּקּוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּאֲבָנִים. זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. הַזַּיִת הַשֵּׁנִי מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגָּג, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל. זֶה רִאשׁוֹן. טָעַן בַּקּוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּאֲבָנִים. זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת. הַזַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, עוֹטְנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ וּמְנַגְּבוֹ בְּרֹאשׁ הַגָּג, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל. זֶה רִאשׁוֹן. טָעַן בַּקּוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּאֲבָנִים. זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת:
משנה ד: משנתנו ממשיכה לבאר את הדרגות השונות שיש בשמן הזית: שְׁלשָׁה זֵיתִים – שלש פעמים בשנה היו מלקטים את הזיתים, וּבָהֶן – בכל אחת מאותן פעמים, היו שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה דרגות של שְׁמָנִים. הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן הנלקט, מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת – מלקט את הזיתים הבודדים [ה'גרגרים'] שבראש עץ הזית, שהם ממהרים להבשיל מחמת השמש הזורחת עליהם, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, ובסל יש נקבים, והשמן זב מאליו לתוך הכלי המונח תחת הסל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נותן את הזיתים סְבִיבוֹת הַסַּל, כדי שיצא השמן דרך הדפנות, ובאופן זה הוא יוצא נקי יותר, כיון שהפסולת נשארת דבוקה בדפנות, ואילו כשנותנם בתחתית הסל, מתערבים השמרים בשמן, זֶה רִאשׁוֹן – שמן זה, היוצא מאליו ללא טעינה, הוא השמן הראשון והזך ביותר.
טָעַן את הזיתים שבסל בַּקּוֹרָה – בקורת עץ המכבידה עליהם ומוציאה מהם שמן נוסף, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, היה טוען את הזיתים בָּאֲבָנִים, כיון שהקורה כבדה מידי ומוציאה גם את השמרים, זֶה שמן שֵׁנִי בחשיבותו. חָזַר וְטָחַן את הזיתים וְטָעַן בקורה או באבנים, זֶה שמן שְׁלִישִׁי בחשיבותו.
השמן הָרִאשׁוֹן מיועד לַמְּנוֹרָה, שנאמר בה 'שמן זית זך כתית למאור', וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת.
הַזַּיִת הַשֵּׁנִי – בפעם השניה שמלקט את הזיתים שבעץ, שהבשילו בינתיים, מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגָּג – מלקט את הזיתים הסמוכים לגג [כיון שעצי הזית שלהם היו קרובים לגגות], וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל. זֶה שמן רִאשׁוֹן. טָעַן בַּקּוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּאֲבָנִים. זֶה שמן שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת.
הַזַּיִת הַשְּׁלִישִׁי – הפעם השלישית שמלקט את הזיתים, אלו הם זיתים הנמצאים בתחתית העץ, ואינם מבשילים לעולם כראוי, כיון שהשמש אינה זורחת עליהם, עוֹטְנוֹ – מניחו בתוך כלי המיוחד לכך בְּתוֹךְ הַבַּיִת כדי שיתחממו ויבשילו, עַד שֶׁיִּלְקֶה – עד שיתחילו להתרכך ולהתעפש, וּמַעֲלֵהוּ וּמְנַגְּבוֹ בְּרֹאשׁ הַגָּג מֵהַמּוֹהַל והזיעה היוצאים מהזיתים, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְבִיבוֹת הַסַּל. זֶה שמן רִאשׁוֹן. טָעַן בַּקּוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּאֲבָנִים. זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי. ואף בזיתים אלו, השמן הָרִאשׁוֹן ראוי לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לַמְּנָחוֹת: