יג) צואה עוברת, כגון שהיתה שטה על פני המים, אסור לקרות כנגדה. ופי חזיר, כיון שהוא תמיד נובר באשפה, כצואה עוברת דמי [-הוא נחשב], ואסור לקרות כנגדו קריאת שמע, עד שיעברו ממנו ארבע אמות:
יד) היה קורא קריאת שמע, ותוך כדי קריאתו הגיע למקום הטנופת, לא יניח ידו על פיו ויקרא, אלא יפסיק לגמרי מלקרוא, עד שיעבור מאותו מקום. וכן הקורא קריאת שמע שיצתה ממנו רוח מלמטה, יפסיק מלקרוא עד שתכלה באשה, וחוזר לקריאתו. וכן בדברי תורה. אמנם אם יצתה רוח מחבירו, אף על פי שמפסיק לקריאת שמע, אינו פוסק לדברי תורה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
