ג) וכן האוכל כזית מכל האימורין [-החלקים הקרבים על גבי המזבח], בין לפני זריקה בין לאחר זריקה, בין כהן בין ישראל, לוקה, כיון שהאימורין מוקטרים כליל למזבח, ככל העולה, והרי נאמר במנחת כהנים 'כליל תהיה לא תאכל', ללמד שכל חלק בקרבן שהוא כליל למזבח, עוברים על אכילתו בלא תעשה, ולוקין עליו באכילת כזית. וכן האוכל כזית מבשר חטאות הנשרפות, לוקה, שנאמר 'וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לא תאכל באש תשרף'.
ד) כל האוכל כזית מבשר הקדשים, אפילו קדשים קלים, קודם זריקת דמם, לוקה. שנאמר 'לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ונדבותיך', כלומר, לא תוכל לאכול נדבותיך בשעריך קודם שזורקין דמן בשערי המקום, מפי השמועה למדו שזו אזהרה לאוכל תודה או שלמים קודם זריקת דמים. והוא הדין לשאר קדשים, בין קלים בין חמורים. וששה דברים שבקרבן תודה, שהם החלב, והבשר, והסלת, והשמן, והיין, והלחם, כולן מצטרפין לכזית, שאם אכל מכולם יחד שיעור כזית לפני זריקת הדם, לוקה.
