א) בימי רבן גמליאל, רבו האפיקורוסין בישראל, והיו מצירים לישראל, ומסיתין אותן לשוב מאחרי השם, וכיון שראה רבן גמליאל שזו גדולה מכל צרכי בני אדם, עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה [-בקשה] מלפני השם לאבד האפיקורוסין, וקבע אותה בתפלה, כדי שתהיה ערוכה בפי הכל. נמצאו כל הברכות שבתפלה, תשע עשרה ברכות:
ב) בכל תפלה שבכל יום, מתפלל אדם תשע עשרה ברכות אלו על הסדר. במה דברים אמורים, כשמצא דעתו מכוונת, ולשונו תמהר לקרות, אבל אם היה טרוד ודחוק, או שקצרה לשונו מהתפלל, יתפלל שלש ראשונות, וברכה אחת מעין כל האמצעיות, ושלש אחרונות, ויצא ידי חובתו:
ג) וזוהי הברכה שתקנו מעין כל האמצעיות, 'הביננו ה' אלהינו לדעת את דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך, לסלוח היה לנו, להיות גאולים, רחקנו ממכאוב, ודשננו ושכננו בנאות ארצך, ונפוצים מארבע תקבץ, והתועים בדעתך ישפטו, ועל הרשעים תניף ידך, וישמחו צדיקים בבנין עירך, ובתיקון היכלך, ובצמיחת קרן לדוד עבדך, ובעריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא אתה תענה, כדבר שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע, כי אתה הוא עונה בכל עת, פודה ומציל מכל צוקה, ברוך אתה יי שומע תפלה':
ד) במה דברים אמורים, שיכול לקצר ולהתפלל תפילת 'הביננו' במקום הברכות האמצעיות שבשמונה עשרה, בימות החמה, אבל בימות הגשמים אינו מתפלל הביננו, מפני שצריך לומר שאלה [-בקשת טל ומטר] בברכת השנים, וכן במוצאי שבתות וימים טובים אינו מתפלל הביננו, מפני שצריך לומר הבדלה [-אתה חוננתנו] בחונן הדעת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
