ט מֵ֭רֹב עֲשׁוּקִ֣ים יַזְעִ֑יקוּ יְשַׁוְּע֖וּ מִזְּר֣וֹעַ רַבִּֽים׃ י וְֽלֹא־אָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱל֣וֹהַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה׃ יא מַ֭לְּפֵנוּ מִבַּֽהֲמ֣וֹת אָ֑רֶץ וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃
֍ ֍ ֍
(ט) וכיון שברא ה' את העולם באופן שהשכר והעונש מוטבעים בו, הרי עשה כן גם כלפי אותם המפירים את השלווה של כלל האנושות, כי בזמן שרוב בני האדם נוהגים כראוי, עם חוקים ומשפטים טובים וישרים, הרי הם עצמם רודפים את הרשעים הגוזלים ורוצחים ומטילים את אימתם בארץ החיים, ובזה סרה שאלת איוב (פרק כ"ד) מדוע אין ה' מעניש את אותם רשעים המחריבים את הישוב, כי באמת ה' ברא את בני האדם באופן שהם עצמם יחפצו בטוב, וכאשר באמת רובם ינהגו כן הרי לא יצטרך ה' להילחם בהם ולהשמידם, אלא כל בני האדם הם שלוחי ה' לענין זה, לרדוף את הרשעים ולהורגם, וניתן הדבר בטבע בני האדם, כי מֵרֹב עֲשׁוּקִים – כאשר יתרבו העשוקים מביניהם על ידי הרשעים המועטים, יַזְעִיקוּ – יתקבצו רוב בני האדם, שהם ישרים וטובים, להילחם בהם עד שיישמדו, יְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רַבִּים – ובני המדינה הטובים, שהם הרבים, יזעקו זה לזה להושיע את הנרדפים מזרוע הרשעים, שהם המועטים, ובכך יוכל העולם להתקיים כראוי, כי הקיבוץ הכללי של בני האדם ישמיד את הרשעים המועטים המשחיתים את הישוב.
(י) וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי, נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה, כלומר, השגחה זו של הקדוש ברוך הוא אינה רק על בני האדם, אלא אפילו על בעלי החיים, ומביא כמשל את הציפורים החלשות, היראות מהעופות הטורפים, ונתן ה' בטבעם לשורר זמירות בלילה ולעורר זו את זו להתאסף יחד ולהילחם בעוף דורס שיבוא אליהם, ועל ידי זה הן משתמרות ומתקיימות, ואפילו הן אינן אומרות ושואלות 'איה אלוה עושי', וכי הפקירן ליד העופות הדורסים, אין הדבר כן, אלא נתן ה' בטיבען את הדרך להישמר ולהציל זו את זו. ואם נתן ה' בטבע העופות להשמר ולהנצל מהקמים עליהם, כל שכן שנתן כן בטבע בני האדם, החשובים יותר.
(יא) מַלְּפֵנוּ [-מלמדנו] מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ – הרי נתן ה' לבני האדם טבע ללמוד דברים ראויים אפילו מבהמות הארץ, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ, וכשיתבונן האדם ויראה כיצד הבהמות והעופות נשמרים ועוזרים זה לזה לקיים את עצמם ולהנצל מהרודפים אותם, יעשה כן גם הוא, וכאשר יתאספו כל בני האדם להילחם באותם רשעים השודדים וגוזלים ומשחיתים את הישוב, יכריתו אותם ויחיו בשלוה.
