ח לְאִישׁ־כָּמ֥וֹךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶן־אָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ׃
֍ ֍ ֍
(ח) ומאחר וביאר שאין מעשי האדם מזיקים או משפיעים על ה', הרי רק לְאִישׁ כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ – מעשי הרשע שלך מזיקים רק לאיש כמוך, כי כאשר תעשה מעשה רשע שבין אדם לחבירו תזיק בכך רק לאותו אדם, וכאשר תעשה מעשה חטא שבין אדם למקום תזיק בכך רק לעצמך, וּלְבֶן אָדָם צִדְקָתֶךָ – וכן מעשיך הטובים מועילים רק לבני האדם שאתה מיטיב איתם, ולך בעצמך, אך לה' אין בכך תועלת, ואם כן איך תבקש מה' שכר על מעשיך הטובים, או שתבקש שיעניש ה' את הרשעים, כאילו יש בדברים אלו תועלת או נזק לה', והרי דומה הדבר לרופא המצווה על החולה לנהוג בדרכים מסוימות, שלא יעלה על דעתו לבקש מהרופא שכר על כך ששמע בקולו, וכן הרופא לא יענישנו אם לא ישמע בקולו, אלא אם ישמע בקול הרופא יתרפא מחוליו, ואם לא ישמע לדבריו יתגבר עליו חוליו וימות, ונמצא שהשכר והעונש מוטבעים במעשים עצמם. וכן אדם העושה מעשים טובים, הרי שכרו הוא בדבר זה עצמו, שקונה שלימות לנפשו, וכשעושה מעשים טובים לחבריו הרי הוא מועיל בכך לכלל בני האדם בעולם, שתהיה החברה האנושית טובה ומועילה, והעושה רעה משחית את נפשו ומזיק לעצמו, ואם עושה רעה לאחרים הרי הוא מזיק לכלל האנושות. וה' ברא את בני האדם באופן שלא יוכל כל אחד לחיות לעצמו ולהתקיים לבדו, אלא רק בחברה של בני אדם נוספים, ואם כולם ינהגו כראוי בטוב ובחסד זה לזה, ולא יזיקו זה לזה, ויענישו את הנוהגים שלא כראוי בענינים אלו, יחיו כולם בשלווה ובהצלחה, ולא יקרה לאף אחד מהם דבר רע. ואם לא ינהגו כן, אלא יהיו להם חוקים ומשפטים רעים, הרי העונש יהיה בדבר זה עצמו, כי אף אחד לא יהיה בטוח בעצמו ובחייו, אלא יפחדו תמיד זה מזה, ויהיו חייהם תלויים להם מנגד, ואיש את רעהו חיים בלעו. וכן בשאר ההנהגות הטובות, שבין האדם לקונו, הנוהג בדרך ישרה יהיה גופו בריא וחייו טובים, והזולל וסובא, או מתעצל ומקנא, יקבל את עונשו מצד הטבע עצמו, כי גופו יחלה מחמת ריבוי התענוגים והמאכלים, ומתעצל יפסיד את ממונו, והמקנא ישחית את גופו ונפשו בקנאתו, וכן על דרך זו בשאר המידות וההנהגות הראויות.
