א) שמונה דברים צריך המתפלל תפילת שמונה עשרה להזהר בהן, ולעשותן, ואם היה דחוק, או נאנס, או שעבר ולא עשה אותן, אין מעכבין, ואלו הן: א. עמידה, ב. ונוכח המקדש, ג. ותקון הגוף, ד. ותקון המלבושים, ה. ותקון המקום, ו. והשויית הקול, ז. והכריעה, ח. והשתחויה:
ב) 'עמידה' כיצד, אין מתפלל תפילת שמונה עשרה אלא מעומד, היה יושב בספינה או בעגלה, אם יכול לעמוד, יעמוד, ואם לאו, ישב במקומו ויתפלל. חולה, מתפלל אפילו שוכב על צדו [אך לא ישכב על גבו או על פניו], והוא [-ובתנאי] שיכול לכוין את דעתו. וכן הצמא והרעב מאד, הרי הן בכלל חולים, אם יש בו יכולת לכוין את דעתו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל עד שיאכל וישתה. היה רוכב על הבהמה, אף על פי שיש לו מי שיאחז את בהמתו וישמרנה עד שיסיים תפילתו, לא ירד מהבהמה, אלא ישב במקומו על גבי הבהמה ויתפלל, כדי שתהא דעתו מיושבת עליו:
תפריט
תפריט
רביעי
ב' תמוז התשפ"ו
