משנה ו: הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, יָבִיא כֶבֶשׂ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אוֹ תוֹר אוֹ בֶן יוֹנָה. פֵּרַשְׁתִּי מִן הַבָּקָר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא פָּר וָעֵגֶל. מִן הַבְּהֵמָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא פָּר וְעֵגֶל אַיִל גְּדִי וְטָלֶה. פֵּרַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, מוֹסִיף עֲלֵיהֶם תּוֹר וּבֶן יוֹנָה:
משנה ו: האומר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, ולא פירש איזו עולה, יָבִיא כֶבֶשׂ, שהוא הקטן שבעולות הבהמה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, יביא אוֹ תוֹר אוֹ בֶן יוֹנָה, ואין מחלוקת ביניהם בהלכה, אלא במקומו של תנא קמא לא היו מכנים 'עולה' סתם אלא עולת בהמה, ולכן מפרשים את כוונתו לעולת בהמה, ומביא כבש. ואילו במקומו של רבי אלעזר בן עזריה היו מכנים גם את עולת העוף בשם 'עולה' סתם, ולכן יכול הוא להביא גם תור או בן יונה.
ואם אמר פֵּרַשְׁתִּי שאביא עולה מִן הַבָּקָר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא פָּר וָעֵגֶל, אך אינו צריך להביא גם פרה ועגלה, כיון שאין עולה באה אלא מן הזכרים, ומשנתנו סוברת כדעת רבי, שאם נדר להביא קרבן קטן, כמו עגל, אינו יכול לצאת ידי חובתו בהבאת פר, ולכן מספק עליו להביא את שניהם, אבל חכמים חולקים וסוברים שהמתנדב להביא קטן יכול להביא גדול, ולכן באופן זה יכול להביא מספק רק פר, ויוצא בכך ידי חובתו.
אמר פרשתי שאביא קרבן מִן הַבְּהֵמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא את כל סוגי קרבנות הבהמה, שהם, פָּר, וְעֵגֶל, אַיִל, גְּדִי, וְטָלֶה. ואם אמר פֵּרַשְׁתִּי קרבן סתם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, ובכלל הספק גם קרבנות העוף, מוֹסִיף עֲלֵיהֶם גם תּוֹר וּבֶן יוֹנָה:
