ג וַתִּ֥בֶן צֹ֛ר מָצ֖וֹר לָ֑הּ וַתִּצְבָּר־כֶּ֨סֶף֙ כֶּֽעָפָ֔ר וְחָר֖וּץ כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת׃ ד הִנֵּ֤ה אֲדֹנָי֙ יֽוֹרִשֶׁ֔נָּה וְהִכָּ֥ה בַיָּ֖ם חֵילָ֑הּ וְהִ֖יא בָּאֵ֥שׁ תֵּֽאָכֵֽל׃
֍ ֍ ֍
(ג) אגב הזכרת העיר צור, התנבא על העתיד לבוא עליה, כי בתחילה נחרבה צור על ידי נבוכדנצר, ונבנתה שנית במקום סמוך למקומה הראשון, וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ – בנתה צור חומה סביבה, כדי שלא יוכלו להילחם בה, ועל ידי המסחר הגדול שהיה בה התעשרו יושביה מאד, וַתִּצְבָּר כֶּסֶף כֶּעָפָר, וְחָרוּץ – מין זהב, הרבתה כְּטִיט חוּצוֹת.
(ד) אך כל זה לא הועיל לה, כי הִנֵּה אֲדֹנָי יוֹרִשֶׁנָּה – יעשה אותה רָשָׁה ועניה, וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ – הכה את חֵילָהּ אשר בים, וְהִיא עצמה בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל, ואירע הדבר על ידי שבא אליהם אלכסנדר מוקדון, והחריב את העיר חורבן עולם.