יט. מי שטעה בתפלתו בחנוכה ופורים ולא הזכיר "על הנסים" אחרי מודים, ונזכר כשאמר "ברוך אתה ה'" כדי לחתום "הטוב שמך ולך נאה להודות", אינו רשאי לסיים "למדני חוקיך" כדי שיוכל לחזור ולומר "על הנסים", וגם אינו רשאי לומר "על הנסים" אחר שחתם "הטוב שמך ולך נאה להודות". שמכיון שאין מחייבים לחזור את מי ששכח ולא אמר כלל "על הנסים", אינו רשאי לעשות הפסק בין ברכת הטוב שמך וכו' לברכת שים שלום. ואם ירצה לומר "על הנסים" אחר אלהי נצור, הרשות בידו.
כ. הטועה בתפלות שבת והחליף של זו בזו, כגון שאמר בתפלת שחרית "אתה אחד", או שאמר בתפלת מנחה "ישמח משה", או שאמר בערבית "ישמח משה", יצא ידי תפלה, ואינו חוזר להתפלל. ואם טעה במוסף והתפלל של שחרית, ונזכר קודם שהתחיל רצה, יחזור לומר תכנת שבת וכו', ויחתום בשם, ברוך אתה ה' מקדש השבת, וימשיך רצה וכו'. ואם לא נזכר עד שסיים תפלתו, יבקש מהשליח צבור שיכוין עליו להוציאו בחזרה. וגם הוא יכוין ויקשיב לכל החזרה, ולא יענה "ברוך הוא וברוך שמו", אלא "אמן" בלבד אחר חתימת הברכות.
