ט) הרי שהיו מיני בהמה הרבה ממין קרבן אחד, כיצד הן קריבין, הפרים קודמין לאילים, שכן נתרבו בנסכים. ואילים קודמין לכבשים, שכן נתרבו בנסכים. וכבשים קודמין לשעירים, שכן נתרבו באימורים – יש בהם יותר חלקים הקרבים על גבי המזבח, שבכלל אימורי כבשים האליה, ואין בשעירים אליה. העומר קודם לכבש הבא עמו, ושתי הלחם קודמין לשני כבשים. זה הכלל, דבר הבא בגלל היום, קודם לדבר הבא בגלל הלחם.
י) מנחת האיש קודמת למנחת האשה. מנחת חטים קודמת למנחת שעורים. מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה, מפני שהיא באה על חטא. מנחת נדבה ומנחת סוטה, אי זו שירצה מהם יקדים.
יא) מנחות קודמין ליין. והיין קודם לשמן. והשמן קודם ללבונה. ולבונה קודמת למלח. ומלח קודם לעצים. אימתי נאמר סדר קדימה זה [האמור בהלכה זו בהלכה הקודמת], בזמן שבאו כולן כאחד, אבל הבא ראשון קרב ראשון והבא אחרון קרב אחרון.
