שבת
כ"ח סיון התשפ"ו
שבת
כ"ח סיון התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת בבא בתרא, פרק ה, שיעור 161

כפי שהתבאר במשנה, הקונה שלשה אילנות יש לו קרקע, וביארה הגמרא שקונה את הקרקע שתחת האילנות, בין האילנות, וחוצה להם כמלוא אורה וסלו. אמנם ודאי שאם היו האילנות רחוקים מאד זה מזה, אינו קונה את כל המקום שבין האילנות, וכן אם היו האילנות קרובים מידי זה לזה, הרי הם עומדים להקצץ, ואינו קונה את הקרקע שביניהם, ולכן מבררת הגמרא, וְכַמָּה יְהֵא בֵּינֵיהֶן – מה הוא שיעור הקרקע שבין האילנות, שבאופן זה קונה גם את הקרקע שביניהם, ומביאה בזה כמה דעות: [אָמַר] רַב יוֹסֵף, אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל, דין זה נאמר באופן שהמרחק בין אילן לאילן הוא מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה אמות, שאז ראויה הקרקע שביניהם לחרישה על ידי הקונה, ומאידך אינם רחוקים מידי זה בזה. רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן, שיעור המרחק בין האילנות לענין זה הוא מִשְּׁמוֹנֶה אמות וְעַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה.

אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא – כך היא ההלכה בנידון זה, מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ – שנינו בברייתא כדבריו דְּרָבָא, וכך שנינו בה, כַּמָּה יְהוּ מְקוֹרָבִין, אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכַמָּה יְהוּ מְרוּחָקִין, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה (על שש עשרה אמה), באופן שהיו האילנות רחוקים כך, הֲרֵי זֶה קָנָה אֶת הַקַּרְקַע וְאֶת הָאִילָנוֹת [-אילנות סרק] שֶׁבֵּינֵיהֶן, לְפִיכָךְ, אם יָבֵשׁ הָאִילָן, אוֹ נִקְצַץ, הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ קַרְקַע. פָּחוֹת מִכָּאן אוֹ יָתֵר עַל כֵּן – אם היה המרחק בין האילנות פחות מארבע אמות או יותר משש עשרה אמות, אוֹ שֶׁלְּקָחָן – קנה את שלשת האילנות  בָּזֶה אַחַר זֶה, ולא בבת אחת, הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה אֶת הַקַּרְקַע, וְלֹא אֶת הָאִילָנוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶן. לְפִיכָךְ, באופנים אלו שלא קנה את הקרקע, אם יָבֵשׁ הָאִילָן, אוֹ נִקְצַץ, אֵין לוֹ קַרְקַע.

בָּעֵי [-הסתפק] רַבִּי יִרְמְיָה, הרי אין האילן שוה ברוחבו בכל מקום, ואם כן, כְּשֶׁהוּא מוֹדֵד את המרחק בין האילנות, מִמָּקוֹם קָצָר הוּא מוֹדֵד, אוֹ מִמָּקוֹם רָחָב הוּא מוֹדֵד, והרי יתכן שמהמקום הצר אין מרחק של ארבע אמות, או שמהמקום הרחב יש מרחק הגדול יותר משש עשרה אמות. אָמַר לֵיהּ רַב גְּבִיהָה מִבֵּי כְּתִיל לְרַב אַשִּׁי, תָּא שְׁמַע – בא ושמע ראיה לנידון זה ממה ששנינו בברייתא לגבי איסור כלאיים, שיש להרחיק את הגפן מהזרעים, הָאַרְכֻּבָּה שֶׁבַּגֶּפֶן – הגזע של הגפן הגדלה בעקמימות [כ'ארכובה', שזו רגל], וניתן למדוד את המרחק בינה לבין הזרעים בכמה מקומות, אֵין מוֹדְדִין את המרחק אֶלָּא מֵעִיקָּר הַשֵּׁנִי, שהוא המקום הבינוני, וכן לענין הקונה אילנות, אין מודדים מהמקום הרחב ביותר, ולא מהמקום הצר ביותר, אלא מהמקום הבינוני.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-118-מסכת-כתובות-פרק-עשירי