כג) לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו, ואפילו שלא בבית הקברות, אלא בתוך ארבע אמות של מת, או בתוך ארבע אמות של קבר, גם כן צריך לחלוץ תפיליו, עד שירחיק ארבע אמות. ולא ילבש אדם תפילין עד שיכסה ערותו, וילבש בגדיו. הנושא משאוי על ראשו, חולץ תפיליו של ראש עד שיסיר המשאוי מעליו. ואפילו מטפחת אסור להניח על הראש שיש בו תפילין, אבל צונף הוא מצנפתו על תפיליו:
כד) בית [-חדר] שיש בו תפילין או ספר תורה, אסור לשמש בו מטתו, עד שיוציאם, או יניחם בכלי, ויניח הכלי הראשון בתוך כלי אחר שאינו כליין [-אינו הכלי המיוחד להם], אבל אם היה הכלי השני גם כן מזומן להם, אפילו עשרה כלים, כיון שכולם מיוחדים להם, ככלי אחד הן חשובין. ואם הניחן כלי בתוך כלי, מותר להניחן תחת מראשותיו, בין כר לכסת, שלא כנגד ראשו, אם מניחם שם כדי לשמרן, ואפילו אם אשתו עמו במטה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
