א. אדם היושב בשעת התפילה, אסור לו להחמיר ולעמוד כשמגיע לקריאת שמע, כיון שההלכה נפסקה שמותר לקרוא קריאת שמע אף בישיבה (שו"ע ומשנ"ב סי' סא). ואם עומד רק כדי לעורר את הכוונה או כדי שלא ירדם, יש אוסרים (משנ"ב שם), ויש מתירים (בא"ח וארא ט"ו). ואם כבר היה עומד קודם לכן, מותר לו להשאר ולעמוד בעת קריאת שמע, אך טוב יותר לשבת בקריאת שמע, בין לפי הנגלה ובין לפי הנסתר. (פרי מגדים ובא"ח).
ב. אף שמותר לקרוא קריאת שמע בהליכה, מכל מקום מצוה מן המובחר שיעצור מהילוכו בעת קריאת פסוק ראשון של שמע, כדי שיוכל לכוין כהוגן, וכן ישאר עומד בעת אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', ויש אומרים שלא ימשיך בהליכתו עד 'על לבבך', ומשם ואילך יכול להמשיך ללכת. (שם)
