ו וְכִלִּיתָ֣ אֶת־אֵ֗לֶּה וְשָׁ֨כַבְתָּ֜ עַֽל־צִדְּךָ֤ הַיְמָנִי֙ שֵׁנִ֔ית וְנָשָׂ֖אתָ אֶת־עֲוֹ֣ן בֵּית־יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם י֧וֹם לַשָּׁנָ֛ה י֥וֹם לַשָּׁנָ֖ה נְתַתִּ֥יו לָֽךְ׃ ז וְאֶל־מְצ֤וֹר יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙ תָּכִ֣ין פָּנֶ֔יךָ וּֽזְרֹעֲךָ֖ חֲשׂוּפָ֑ה וְנִבֵּאתָ֖ עָלֶֽיהָ׃
֍ ֍ ֍
(ו) וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה – לאחר שתסיים לסבול את עוון עשרת השבטים, וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי שֵׁנִית, וְנָשָׂאתָ בשכיבה זו אֶת עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה, שאיתם נהג ה' בהנהגת 'ימין', שהיא הנהגה ניסית, ושלח להם את ירמיהו הנביא להוכיחם יום יום, אַרְבָּעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ, כלומר, הגם שמצד חטאיהם אין להם לימוד זכות שמחמת כן ניתן להחשיב להם יום לשנה [כפי שהיה לימוד זכות על עשרת השבטים, שהיתה ההנהגה עמהם טבעית, ולא נשלחו אליהם כל כך הרבה נביאים], מכל מקום הועילה זכות הנביא שסבל יסורים עבורם, שכל יום יכפר על שנה אחת [וכיון שארבעים שנה אלו כלולים בתוך שלש מאות ותשעים השנים של חטאת ישראל, לכן אמר לו שישכב על צדו הימני 'שנית', כלומר, מלבד מה ששכב מחמת שנים אלו על צדו השמאלי, יוסיף כעת לשכב עבור ארבעים שנה אלו על צדו הימני].
(ז) כפי שהתבאר לעיל (פסוק ג), בעודו שוכב על צדו השמאלית היתה הלבנה עם צורת ירושלים כנגד פניו, אך לא התנבא כנגדה, כשם שלא נשלחו נביאים אל עשרת השבטים, אך כאשר שכב על צדו הימני, כנגד עוונות יושבי ירושלים, ציוהו ה' כך, וְאֶל מְצוֹר יְרוּשָׁלִַם תָּכִין פָּנֶיךָ – תהיה הלבנה שצורת ירושלים חקוקה עליה למול פניך, וּזְרֹעֲךָ חֲשׂוּפָה – גלויה, וְנִבֵּאתָ עָלֶיהָ, וזה משל לכך שה' הכין פניו כלפי ירושלים באותו הזמן, נהג עמהם בהנהגה גלויה, ושלח אליהם נביאים שיתנבאו עליה.
