ז) בית התבן, בית הבקר, בית העצים, בית אוצרות, פטורין מן המזוזה, שנאמר 'ביתך', והיינו ביתך המיוחד לך לדירה, פרט לאלו וכיוצא בהן שאינם מיוחדים לדירה, לפיכך, רפת הבקר שהנשים יושבות בה ומתקשטות בה, חייבות במזוזה, שהרי יש בה יחוד לדירת אדם. בית שער [בית קטן שדרכו עולים לקומות העליונות של הבנין], אכסדרה [-פרוזדור שלפני הכניסה לבתים], ומרפסת, והגינה, והדיר, פטורין מן המזוזה, מפני שאינם עשויין לדירה. אמנם אם היו בתים החייבין במזוזה פתוחין למקומות אלו, חייבין אף שערים אלו במזוזה:
ח) לפיכך, אחד שערי חצרות, ואחד שערי מבואות [-רחובות קטנים], ואחד שערי מדינות ועיירות, הכל חייבים במזוזה, שהרי הבתים החייבין במזוזה פתוחין לתוכן. אפילו עשרה בתים, זה פתוח לזה וזה פתוח לזה, הואיל והפנימי חייב במזוזה, כולן חייבין. ומפני זה אמרו שער הפתוח מן הגינה לחצר, חייב במזוזה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
