כז) כל הזבחים שקיבל את דמם אחד מן הפסולין לעבודה, או שהוליך הפסול לעבודה את הדם למזבח, או שזרקו למזבח כהלכתו, נפסל הזבח.
קיבל הכשר את הדם, ונתן לפסול, ולא הלך בו הפסול אלא עמד במקומו, יחזיר לכשר, ולא נפסל הזבח. אבל דם שהוליכו אדם הפסול לעבודה, והחזירו לכשר, והוליכו הכשר, או שהוליכו הכהן הכשר תחילה, והחזירו, ונתנו לפסול והוליכו, הואיל והוליכו הפסול, בין שהוליכו בתחילה בין שהוליכו בסוף, נפסל הזבח. שהרי אי אפשר לתקן דבר זה [כיון שמעשה ההולכה הוא הפוסל, ולא ניתן לבטל את מעשה ההולכה שכבר נעשה].
כח) קיבל הפסול את הדם, אם נשאר דם הנפש בבהמה, חוזר הכשר ומקבל דם חדש, ומוליך אותו למזבח, וזורק. שאין הפסולין לעבודה עושין בקבלתם את הדם הנשאר 'שִׁירַיִּם', הפסולים גם הם, חוץ מן הטמא, הואיל והוא ראוי לעבודה בקרבן הבא בטומאה, כמו שביארנו, עושה את הדם הנותר בקרבן שירים, הפסולים. כיצד, קיבל הטמא את הדם, אף על פי שקיבל אחריו הכשר דם הנפש וזרקו, נפסל הזבח, שזה שקיבל הכשר באחרונה 'שירים' הוא, ואינו כלום.
