משנה
מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמֹד בַּדַּקָּה – במידה קטנה, וליתן לו הכרעה על כל מידה ומידה, לֹא יָמֹד בַּגַּסָּה – לא ימדוד לו במידה אחת גדולה את הכל, כיון שיש בכך הפסד ללוקח, שאילו היה מודד לו במידה הקטנה היה מקבל 'הכרעות' רבות, כשיעור המדידות, ועתה לא יקבל אלא הכרעה אחת. ומקום שנהגו למדוד בַּגַּסָּה, לֹא יָמֹד בַּדַּקָּה, שיש בכך הפסד למוכר, שעליו להוסיף הכרעה על כל מדידה ומדידה שבכלי הקטן.
מקום שנהגו לִמְחֹק – להסיר את כל מה שעולה מעל שפת המידה, לֹא יִגְדֹּשׁ את הכלי, גם אם עושה כן על דעת לשלם יותר, כיון שאפשר לבוא בכך לידי רמאות, שיהיה מי שיראה שעושים כן ויחשוב שזה המנהג, ולא ידע שהוסיף לו תשלום על הגדישה. ומקום שנהגו לִגְדֹּשׁ, לֹא יִמְחֹק.
גמרא
תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, מִנַּיִן יש ללמוד דין זה האמור במשנה, שֶׁאֵין גּוֹדְשִׁים בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִים, וְאֵין מוֹחֲקִים בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁים, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כה טו) 'אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק', וייתור הלשון 'וצדק' בא ללמד ענין זה. וּמִנַּיִין שֶׁאִם אָמַר הֲרֵינִי גּוֹדֵשׁ בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִים, וּמוֹסִיף לִי הלוקח בְּדָמִים, או שאומר הֲרֵינִי מוֹחֵק בְּמָקוֹם שֶׁגוֹדְשִׁים, וּמַפְחִית לִי הלוקח בְּדָמִים, מנין שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) 'אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק', ואף דין זה נלמד מייתור הלשון 'וצדק'.
אָמַר רָמִי בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַעֲמִידִין אֲגַרְדָּמִים – ממונים בֵּין לַמִּדּוֹת, שיבדקו שהמידות נכונות, בֵּין לַשְּׁעָרִים – למחירי הדברים הנמכרים, מִפְּנֵי הָרַמָּאִין, שאומרים שנתייקרו המחירים, או ששמים את הפירות היפים למעלה כדי לרמות את הקונים.
תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, הַמְּבַקֵּשׁ לִשְׁקוֹל לוֹ לִיטְרָא, שׁוֹקֵל לוֹ במשקל של לִיטְרָא. המבקש לשקול לו חֲצִי לִיטְרָא, שׁוֹקֵל לוֹ במשקל של חֲצִי לִיטְרָא. רְבִיעַ לִיטְרָא, שׁוֹקֵל לוֹ רְבִיעַ לִיטְרָא. אבל אם הָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה רִבְעֵי לִיטְרָא, לֹא יֹאמַר לוֹ שְׁקוֹל לִי כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה רִבְעֵי לִיטְרָא על ידי שיניח כנגד הבשר משקולת של חצי ליטרא ושל רבע ליטרא, שמא תפול המשקולת הקטנה של רבע הליטרא ולא יבחין בכך הלוקח, אֶלָּא שׁוֹקֵל את הבשר כנגד משקולת של לִיטְרָא, וְנוֹתֵן משקולת נוספת של רְבִיעַ לִיטְרָא יחד עִם הַבָּשָׂר.
