א. המתפלל, לא יעמוד על גבי מקום גבוה ויתפלל, כגון על גבי כסא, ספסל או מטה, משום שהוא טרוד וחושש שמא יפול, ואינו יכול לכוין דעתו לתפילה. ועוד, שאין ראוי לעמוד במקום גבוה בעת התפילה, שאין גבהות לפני הקב"ה. ואם הוא זקן או חולה, ואינו יכול להתפלל באופן אחר, מותר. (שו"ע ומשנ"ב סי' צ)
ב. אם עומד במקום גבוה כדי להשמיע קולו לציבור, מותר. אמנם יש אומרים שההיתר הוא רק לענין הטעם של 'אין גבהות לפני המקום', אבל אם יש שם טירדא וחשש נפילה, אסור. (שם)
