ד אֱמֹ֣ר לַֽ֭חָכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ וּ֝מֹדָ֗ע לַבִּינָ֥ה תִקְרָֽא׃ ה לִ֭שְׁמָרְךָ מֵֽאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶֽחֱלִֽיקָה׃
֍ ֍ ֍
(ד) אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ, כלומר, כמו שהקירבה לאחות אינה תלויה בבחירת האדם ובדעתו, אלא זו קירבה ואהבה שנוצרו על ידי ה' שבראם אח ואחות, כך חוקי החכמה אינם חוקים שיכול האדם להגיע אליהם מדעתו וממחשבתו, אלא הם חוקים הנתונים לו מאת ה', וה' יצר את נפש האדם באופן שימצא בתוך ליבו את כל הכוחות והכלים הנצרכים לידיעת החכמה, נמצא שחוקי החכמה טבועים בנפש האדם כפי שהקירבה של האדם לאחותו היא קירבה טבעית המוטבעת בו. וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא – אמנם הבינה דומה ל'מודע', ידיד של האדם, שידידות זו היא בחירה של האדם ותלויה בדעתו וברצונו, כך הבינה, שהיא ההתבוננות וההבנה של דבר מתוך דבר, תלויה בדעת האדם וברצונו.
(ה) והתורה תועיל לך לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, שאמנם היא ישראלית, אך אינה אשתך, וזהו משל לחכמות החיצוניות והעיונים הזרים לחכמת התורה [אך בדומה למשל, שיכול האדם לישא אשה ישראלית זו בחופה וקידושין ואז תהיה מותרת לו, כך החכמות הללו, הגם שאינם חלק מהתורה, אך יכול האדם להשתמש בהם לעניני התורה, ואז הדבר מותר], מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה – ותציל אותך התורה מאשה גויה המפתה אותך בחלקת לשונה [כי בדרך כלל אשה שבאה מעם אחר לא תוכל לפתות את האדם אלא על ידי לשון חלקלקה], והנמשל הוא למחשבות כפירה ועבודה זרה, שדעות אלו הן נכריות לגמרי לתורה, ועל ידי היקשים שכליים ומחשבות פילוסופיות יטו את דעת האדם וימשכוהו לכפירה, והתורה תציל אותו הן מהחכמות הזרות והן מדעות הכפירה.
