"הקנאה, התאוה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם", הקנאה – בעבירות שבין אדם לחבירו. והתאוה – בעבירות שבין אדם למקום. ועל גביהם – הכבוד. כי הרבה היה מניח, רק רוצה להדמות לחבירו במאכל ומשתה, ומלבושי כבוד, ומכלה ימיו ברדיפת המותרות, ומוציאין אותו מן העולם. (רוח חיים, ד כא וכת"י)