א. חז"ל אסרו פת של גוים, כדי להבדיל אותנו מן העכו"ם בתכלית ההבדל, שלא נתערב ונרגיל עצמנו עמהם, שעל ידי זה ימשכו הלבבות ויקרבו דעתם אלו לאלו, ויבואו לזנות ולהתחתן עמהם, וכמו שאירע בערבות מואב. ולא גזרו אלא על פת של חמשה מיני דגן, אבל פת קטניות, ושל אורז ודוחן, לא גזרו באלה, מפני שאינם חשובין ואין מביאין לידי קרוב דעת, וגם אין לאוסרם משום בשולי גוים, דאין עולין על שלחן מלכים ושרים, דאע"ג שהאורז עולה על שלחן מלכים, היינו אורז המבושל בקדרה, אבל אורז העשוי פת בתנור אין עולה על שלחן מלכים: