יא הֶֽחָמָ֥ס ׀ קָ֖ם לְמַטֵּה־רֶ֑שַׁע לֹֽא־מֵהֶ֞ם וְלֹ֧א מֵֽהֲמוֹנָ֛ם וְלֹ֥א מֶֽהֱמֵהֶ֖ם וְלֹא־נֹ֥הַּ בָּהֶֽם׃ יב בָּ֤א הָעֵת֙ הִגִּ֣יעַ הַיּ֔וֹם הַקּוֹנֶה֙ אַל־יִשְׂמָ֔ח וְהַמֹּכֵ֖ר אַל־יִתְאַבָּ֑ל כִּ֥י חָר֖וֹן אֶל־כָּל־הֲמוֹנָֽהּ׃ יג כִּ֣י הַמֹּכֵ֗ר אֶל־הַמִּמְכָּר֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב וְע֥וֹד בַּֽחַיִּ֖ים חַיָּתָ֑ם כִּֽי־חָז֤וֹן אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב וְאִ֧ישׁ בַּֽעֲו͏ֹנ֛וֹ חַיָּת֖וֹ לֹ֥א יִתְחַזָּֽקוּ׃
֍ ֍ ֍
(יא) הֶחָמָס עצמו שעשו קָם להפוך לְמַטֵּה רֶשַׁע להענישם, אך עד אשר לא ישאר שארית, לֹא מֵהֶם, וְלֹא מֵהֲמוֹנָם – מהמון העם, הפחותים בחשיבותם, וְלֹא מֶהֱמֵהֶם – ואף לא נשאר דבר מהמייתם, ואף על פי כן וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם – אין מי שינהה וימשך לבבו לשוב בתשובה.
(יב) בָּא הָעֵת, הִגִּיעַ הַיּוֹם, ומעתה הַקּוֹנֶה אַל יִשְׂמָח בכך שהתעשר, וְהַמֹּכֵר אַל יִתְאַבָּל על כך שהפסיד [וכפי שיבאר בפסוק הבא], והטעם שהגיע היום הזה, כִּי חָרוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ, מפני עוונותיהם.
(יג) ומבאר מדוע המוכר לא יתאבל, כִּי הַמֹּכֵר את שדהו, בין כך אֶל הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב – גם ללא מכירתו לא היה שב אל שדהו, כי תהיה הארץ שממה, וְעוֹד יהיה לו רווח מהמכירה, כי בַּחַיִּים חַיָּתָם – נשאר חי מחמת כן, כי לאחר שמכר את קרקעותיו יצא מן הארץ, וגם מי שנשאר בארץ והיה מהעניים, לא נהרג [כמו שנאמר (מלכים ב' פרק כ"ה פסוק י"ב) "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים"], ואילו העשירים בעלי הקרקעות נהרגו על ידו, כִּי חָזוֹן הנבואה שנבאו הנביאים אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ, לֹא יָשׁוּב אחור, אלא יתקיים, ומבאר מהו החזון, וְאִישׁ בַּעֲוֹנוֹ חַיָּתוֹ – כל איש שחי חיי עוון ופשע, עד שהיתה נפשו מקושרת בעוונו, לֹא יִתְחַזָּקוּ לקראת האויב.
